יום רביעי, 1 באפריל 2015

אוקסנדרולון לונבר סטרואיד אנאבולי

אוקסנדרולון (Oxandrolone) לונבר (או Anavar) סטרואיד אנאבולי.



אוקסנדרולון - Oxandrolone, הידוע גם כאוקסנדרין (oxandrin), הינה תרופה שסונתזה לראשונה ע"י רפאל פפו ובמעבדות סירל, וכעת בפייזר, תחת הסימן המסחרי Anavar, והוכנס לארצות הברית בשינה 1964. הייצור פסק עקב השימוש העיקרי בקרב ספורטאים. סטרואידים אנבוליים הנגזרים מדיהידרוטסטוסטרון עם אטום חמצן החלפת פחמן 2 ומתילציה בעמדה מספר 17.



האוקסנדרולון מצוי בשימוש נרחב בשל הרמה האנדרוגנית הנמוכה המלווה באפקט האנאבולי מתון. למרות שהאוקסנדרולון הוא משתייך ל-17-אלפא אלקילייטד, רעילותו לכבד נמוכה מאוד.



מחקרים הראו כי מינון יומי של 20 מ"ג oxandrolone בשמוש בסייקל של 12 שבועות הייתה השפעה זניחה בלבד על העלייה באנזימי כבד. כנגזר מה-DHT oxandrolone לא מומר לאסטרוגן, דבר שאינו גורם לגינקומסטיה (רקמת שד גברית). כמו גם לא משפיע באופן משמעותי על ייצור הנורמלי של הטסטוסטרון בגופנו (ציר HPTA) במינונים נמוכים (20 מ"ג). כאשר מינונים גבוהים, גוף האדם מגיב ע"י צמצום הייצור של LH (הורמון luteinizing), עקב התחושה שייצור טסטוסטרון אנדוגני הינו גבוה מדי,  דבר זה בתורו מבטל גירוי נוסף של תאי ליידיג באשכים, וגרם לניוון אשכים (התכווצות). Oxandrolone משמש במינון של 20 מ"ג / יום מודחק טסטוסטרון אנדוגני ע"י 67% לאחר 12 שבועות של טיפול.



דקה דורבולין סטרואיד ננדרולון

דקה-דורבולין סטרואיד ננדרולון. http://diet2all.net/  הידוע גם בשמות המסחריים: דקה, דקה דורבולין, ננדרולון דקנוט, ננדרולון פנילפרופיונאט. ננדרולון הינו סטרואיד אנאבולי חזק יותר מאשר הטסטוסטרון, אך לא בהרבה. הננדרלון בעל דירוג אנאבולי של 125, בעוד שטסטוסטרון מחזיק דירוג אנבולי של 100. היכולות של הננדרלון נמצאות בדירוג נמוך מאוד מבחינה אנדרוגנית של 37, בעוד שהטסטוסטרון מחזיק דירוג אנדרוגנית של 100 – די משמעותי בהשוואה להשפעה האנדרוגנית של הננדרולון. הפעילות אנדרוגנית הנמוכה של הננדרלון נובעת בחלקו הגדול מעובדה שננדרלון מומר לדיהידרוננדרולון (dihydronandrolone), אשר בעל פעילות אנדרוגנית הרבה פחות חזקה. ננדרלון בעל פעילות אסטרוגנית נמוכה מאוד ונקשר בצורה לוקה מאוד עם אנזים ארומטאז, האנזים האחראי להמרת האנדרוגנים לאסטרוגנים. ההערכה היא שכ-20% בלבד מהננדרלון מומר לאסטרוגן בהשוואה לשיעורים ההמרה של טסטוסטרון. דבר זה נובע מהעובדה שהננדרלון הינו פרוגסטין (כמו כל משפחת תרכובות ה- 19). הגורם המרכזי אחר בזה הוא העובדה שהננדרלון יכול לעבור שינוי לאסטרוגן בכבד, אך במקומות אחרים שהם ישנו שיעור גבוה של המרה לאסטרוגן (כגון: רקמות השומן), ננדרלון די עמיד. פרוגסטינים עמידים מאוד להמרת אסטרוגן, אבל העובדה שהננדרלון הינו פרוגסטין מציגה את עצמו בנושאים שונים.