עישון וכושר גופני
קצת היסטוריה: הידיעות הראשונות על הטבק בספרות הרפואית של העולם המערבי הן משנת 1561 למניינם אכן, בקרב ילידי יבשת אמריקה האינדיאנים היה עישון הטבק מנהג נפוץ כבר הרבה מאות שנים לפני בוא הספרדים לאמריקה.
החוקרים סבורים, שמקורו של הצמח ממנו מפיקים את הטבק הוא מהאי טובאגו שבים הקריבי. משם הובא הצמח לפורטוגל, ושגריר צרפת בפורטוגל, ששמו היה ניקוט, שלח כמה דגמים למלכת צרפת קתרינה די מדיצ'י. שגריר זה כינה את הצמח ניקוטינה על שמו, וכך נתקבל שמו של הצמח במינוח המדעי - ניקוטינה טבקום.
עשן הסיגריה מכיל כארבעת אלפים חומרים שונים, חלקם בצורת חלקיקים מוצקים, וחלקם בצורת גזים. חלק מחומרים אלו, ובעיקר החלקיקים הגזיים, הם רעילים למערכות גוף שונות,וחלקם הם חומרים גורמי סרטן.
עשן הסיגריות נספג מהר דרך רירית דרכי הנשימה, וגורם לתופעות מיידיות, כגון כיווץ כלי דם, וירידה בטמפרטורת העור, ולהשפעות רחוקות טווח. אחד החומרים הרעילים שנחקר רבות הוא חד-תחמוצת הפחמן, אשר נקשר להמוגלובין שבכדוריות האדומות. דבר זה מונע את התקשרות ההמוגלובין לחמצן, ובכך נמנעת העברת חמצן בכמויות מספיקות לרקמות השונות. עובדה זו מסבירה את ההשפעה השלילית של העישון.
על מערכת העצבים המרכזית, על שריר הלב, ועל כלי הדם. חומר מסוכן נוסף בעשן הטבק הוא הניקוטין, אשר נחשב כגורם מסרטן בדרגת ממאירות גבוהה, וכן גורם לכיווץ כלי דם, ובכך גורם להשפעה שלילית על כלי הדם הכליליים בלב, ועל כלי הדם שבמוח. חומר זה גורם להתמכרות, ולכן יש קושי להיגמל מעישון.
חלקיקי עשן הטבק יכולים לחדור לגוף על ידי עישון ישיר, או ע"י עישון סביל, היינו שאיפת העשן העולה מהקצה הבוער של הסיגריה על ידי מי שאינו מעשן, אך נמצא בסביבה של מעשנים. יש הסבורים, שהעישון הסביל יכול להיות מסוכן יותר מהעישון הפעיל, כי העשן מהקצה הבוער של הסיגריה מכיל ריכוז גבוה יותר של מרכיבים מסוכנים מאשר העשן הננשף. העישון הסביל גורם לאנשים שונים תופעות אלרגיות בדרכי הנשימה ובעיניים, ומעלה את שכיחות המחלות הממאירות. נמצא כי סרטן הריאות שכיח יותר באופן משמעותי לא רק אצל מעשנים פעילים, אלא גם אצל המעשנים הסבילים. העישון הסביל הוא גורם משמעותי למחלות לב קטלניות, הן במבוגרים והן בילדים.
רעילות העישון הסביל למערכת הלב וכלי הדם היא מגוונת, ונובעת ממרכיבים שונים בעשן הסיגריה. העישון הסביל חמור במיוחד ביחס לילדים השוהים במחיצת הורים מעשנים. נמצא כי הסיכוי לילד לאם מעשנת להתאשפז עקב בעיות ריאה גבוה ב-70% מהסיכוי של ילד לאישה שאיננה מעשנת. כמו כן נמצא שבילדים להורים מעשנים יש עישון היא תופעה נפוצה מאד, אם לא הנפוצה ביותר.
קצת היסטוריה: הידיעות הראשונות על הטבק בספרות הרפואית של העולם המערבי הן משנת 1561 למניינם אכן, בקרב ילידי יבשת אמריקה האינדיאנים היה עישון הטבק מנהג נפוץ כבר הרבה מאות שנים לפני בוא הספרדים לאמריקה.
החוקרים סבורים, שמקורו של הצמח ממנו מפיקים את הטבק הוא מהאי טובאגו שבים הקריבי. משם הובא הצמח לפורטוגל, ושגריר צרפת בפורטוגל, ששמו היה ניקוט, שלח כמה דגמים למלכת צרפת קתרינה די מדיצ'י. שגריר זה כינה את הצמח ניקוטינה על שמו, וכך נתקבל שמו של הצמח במינוח המדעי - ניקוטינה טבקום.
עשן הסיגריה מכיל כארבעת אלפים חומרים שונים, חלקם בצורת חלקיקים מוצקים, וחלקם בצורת גזים. חלק מחומרים אלו, ובעיקר החלקיקים הגזיים, הם רעילים למערכות גוף שונות,וחלקם הם חומרים גורמי סרטן.
עשן הסיגריות נספג מהר דרך רירית דרכי הנשימה, וגורם לתופעות מיידיות, כגון כיווץ כלי דם, וירידה בטמפרטורת העור, ולהשפעות רחוקות טווח. אחד החומרים הרעילים שנחקר רבות הוא חד-תחמוצת הפחמן, אשר נקשר להמוגלובין שבכדוריות האדומות. דבר זה מונע את התקשרות ההמוגלובין לחמצן, ובכך נמנעת העברת חמצן בכמויות מספיקות לרקמות השונות. עובדה זו מסבירה את ההשפעה השלילית של העישון.
על מערכת העצבים המרכזית, על שריר הלב, ועל כלי הדם. חומר מסוכן נוסף בעשן הטבק הוא הניקוטין, אשר נחשב כגורם מסרטן בדרגת ממאירות גבוהה, וכן גורם לכיווץ כלי דם, ובכך גורם להשפעה שלילית על כלי הדם הכליליים בלב, ועל כלי הדם שבמוח. חומר זה גורם להתמכרות, ולכן יש קושי להיגמל מעישון.
חלקיקי עשן הטבק יכולים לחדור לגוף על ידי עישון ישיר, או ע"י עישון סביל, היינו שאיפת העשן העולה מהקצה הבוער של הסיגריה על ידי מי שאינו מעשן, אך נמצא בסביבה של מעשנים. יש הסבורים, שהעישון הסביל יכול להיות מסוכן יותר מהעישון הפעיל, כי העשן מהקצה הבוער של הסיגריה מכיל ריכוז גבוה יותר של מרכיבים מסוכנים מאשר העשן הננשף. העישון הסביל גורם לאנשים שונים תופעות אלרגיות בדרכי הנשימה ובעיניים, ומעלה את שכיחות המחלות הממאירות. נמצא כי סרטן הריאות שכיח יותר באופן משמעותי לא רק אצל מעשנים פעילים, אלא גם אצל המעשנים הסבילים. העישון הסביל הוא גורם משמעותי למחלות לב קטלניות, הן במבוגרים והן בילדים.
רעילות העישון הסביל למערכת הלב וכלי הדם היא מגוונת, ונובעת ממרכיבים שונים בעשן הסיגריה. העישון הסביל חמור במיוחד ביחס לילדים השוהים במחיצת הורים מעשנים. נמצא כי הסיכוי לילד לאם מעשנת להתאשפז עקב בעיות ריאה גבוה ב-70% מהסיכוי של ילד לאישה שאיננה מעשנת. כמו כן נמצא שבילדים להורים מעשנים יש עישון היא תופעה נפוצה מאד, אם לא הנפוצה ביותר.
